תאורי מקרה מהקליניקה

זה תמיד עניין של גוף-נפש*

אני מכירה אותה כבר 10 שנים. היא מגיעה אלי כמו שעון לטיפולים, רובם בגלל עומס בחגורת הכתפיים.

הפעם זה היה שונה, אפילו קיצוני יותר. לעומס נלוו גם כאבים בכתף שמאל שמקרינים ליד, ומגבלה בהרמת היד.

פיניתי לה אחר צהריים שקט והכנתי את חדר הטיפולים. טיפול אחד הביא להקלה משמעותית. היא לא ויתרה, ובאה גם לטיפול השני כדי להעמיק את התוצאות.

שאלתי אותה אם חוותה איזשהו אתגר לפני הופעת הכאבים.

"את יודעת, תמיד מתמודדים עם משהו", היא ענתה לי.

ולי, כמטפלת תטא הילינג שחשה תמיד גם את מה שלא מסופר, היה ברור שהתופעות נגרמו בעקבות אירוע רגשי.

"היה לך קושי עם חברה או עם אישה במשפחה?", שאלתי אותה בניסיון לדייק את התחושות שלי. "אני מקבלת ומרגישה שהייתה לך חוויה של 'אוזלת יד' (זוכרים את המגבלה בהרמת היד?) וחוסר אונים לגביה, ואת מרגישה אשמה שלא יכולת לעזור לה".

"וואו, מדויק!", היא ענתה לי מיד. "אישה קרובה לליבי חוותה חוויה לא נעימה ולא יכולתי לעזור לה. הרגשתי חוסר אונים ואני 'אוכלת' את עצמי מאז".

***

חוויות רגשיות שקשה לנו לעכל משפיעות על הגוף ככאב או כמחלה.

הסברתי לה שהחוויה הייתה מאתגרת מאוד עבורה וקשה לעיכול, ולכן הגוף הגיב בהתאם - בדיוק באזורים שקשורים לצד הנשי ול"אוזלת יד" (כמובן, כל מקרה לגופו).

כדי לטפל בזה, עשינו יחד ריפוי לתת-מודע בהקשר לאותה חוויה והוספתי עיסוי לטיפול בגוף.

***

מה שמעיק ומאתגר, ולפעמים לא ערים לו או לא מודעים לו - כדאי לשחרר למען עצמכם, לפני שיהפוך לכאב או למחלה, ויפה שעה קודם.

אני כאן בשבילכם, ברונית